שביל הגרפיטי- אמנות רחוב בתל אביב

באחד מימות השבוע, בשעות הבוקר, הגעתי יחד עם מוריה גיסתי אל רחוב העמל בתל אביב כדי לפגוש את אורה צ’כנוביץ. המטרה: סיור בין השבילים הסודיים של קריית המלאכה בתל אביב כדי לגלות מה מתרחש שם על קירות הבתים, ואילו אוצרות חבויים באזור הזה (ספוילר: זה מטורף מה שהולך שם😊).

אורה צ’כנוביץ היא היוזמת והאוצרת של פרויקט הגרפיטי בתל אביב. לאביה של אורה היה בעבר מפעל בקריית המלאכה, ולאחר שהוא נסגר, אורה השכירה את השטח לאמנים מתחומים שונים. כשהיא נתקלה ביותר מדי מקרים של ונדליזם ושל השחתה במקום, עלה לה רעיון. היא החליטה להביא למקום בצורה יזומה אמני גרפיטי, שייפו את הקירות, וכך הציורים שלהם והאמנות יחליפו את הונדליזם.

(אורה צ’כנוביץ’. צילום: שירה מילר)

אורה התחילה ליצור קשרים עם אמני גרפיטי שונים, והיוזמה תפסה תאוצה. היום האזור מלא בציורי קיר יפהפיים, מקוריים ומעניינים. לאורה הייתה רק בקשה אחת מהאמנים שהגיעו- בלי תכנים אלימים. בשנים האחרונות הגיעו מאות אמני רחוב מהארץ ומהעולם לצייר בקריית המלאכה, והאזור, שנראה לפני כן, אפור ומוזנח, פתאום קיבל חיים חדשים.

(קיר מלא בגרפיטי בקריית המלאכה. צילום: שירה מילר)

בשלב מסויים, כשההתעניינות גברה, החליטה אורה להדריך סיורים באזור עם התמקדות בציורי הגרפיטי.

הסיור שלנו התחיל ברחוב העמל, שם ראינו ציורי קיר ענקיים על הבניינים הגבוהים. כמו, למשל, הציור הזה של אריק איינשטיין. אם תביטו היטב, תוכלו לראות את טוויטי רכוב על ענן, כמאמר השיר: “עוף גוזל…” 🙂

(ציור קיר ענק של הזמר אריק איינשטיין. צילום: שירה מילר)

על הבניין הסמוך ראינו ציור קיר גדול, שבמרכזו מלבן לבן. אורה סיפרה לנו, שהמסעדה הסמוכה התלהבה מהפרוייקט, והחליטה להשתמש בקיר כמסך להקרנת סרטים.

(ציור קיר, שחלק ממנו משמש כמסך להקרנת סרטים. צילום: שירה מילר)

המשכנו ללכת הליכה נינוחה עם עצירות רבות. ההרגשה הייתה כאילו אנחנו בתוך מוזיאון, מהבחינה הזו שיש כמות גדולה כל כך של ציורים ושל גרפיטי, שממש לא רצינו לפספס כלום.

רוב אמני הגרפיטי חותמים על היצירות שלהם בשם בדוי, מכיוון שהם לא רוצים להחשף. אורה סיפרה לנו על הסגנון של האמנים השונים ועוד סיפורים מרתקים על הציורים שראינו, כך שבשלב מסויים כבר למדנו לזהות את ההבדלים, ויכולנו לזהות מי צייר מה.

מדי פעם ראינו יצירות, שהיו שונות מהגרפיטי המוכר, שאנחנו רגילים לראות. למדנו שחלק מהאמנים עושים שימוש בחומרים נוספים מלבד ספריי צבע, ועל הקירות אפשר למצוא גם בדים, חוטים וחומרים נוספים.

(שימוש בבד ובחוטים באמנות על קיר. צילום: שירה מילר)

חלק מציורי הקיר שראינו בקריית המלאכה דרשו השקעה רבה יותר מאחרים, אם זה מבחינת זמן הביצוע או מבחינת העבודה בגובה. כמו, למשל, הציור המרשים הזה של הכדורסלן אמארה סטודמאייר. סטודמאייר, במציאות, מתנשא לגובה של 2.08 מטרים. בקריית המלאכה הגביהו אותו אפילו יותר😊.

(סטודמאייר על הגובה. צילום: שירה מילר)

בסיור שלנו ראינו לא רק ציורים, אלא גם כיתובים ואמרות שונות. מבין כולם, זה מה שהכי מצא חן בעיניי: “סבתא שלו הורישה לו דירה ממול. סבתא שלי תוריש לי מעמול”. הכיתוב הזה הופיע בכמה מקומות שונים. פה, בתמונה, הוא כתוב על מכולת אשפה:

(כיתוב על מכולת אשפה. צילום: שירה מילר)

בסוף הסיור קיבלנו הצעה שאי אפשר לעמוד בפניה- להשאיר חותם על אחד הקירות.

(אני משאירה חותם. צילום: אורה צ’כנוביץ’)

כשחשבתי על רעיון, נזכרתי בדבריו של האדמו”ר מפיאסצנה. הדברים התחברו לי מאוד לעשייה של אורה בקריית המלאכה למען אמני הגרפיטי, וזה מה שכתבתי:

(צילום: שירה מילר)

סיימנו את הסיור בהרגשה נהדרת. היה מהנה, מרתק ומלמד. הבטחנו לעצמנו לחזור לאזור הזה שוב בקרוב.

(מוריה גיסתי ואני על רקע גרפיטי. צילום: אורה צ’כנוביץ’)

לפרטים על הסיורים הקרובים הכנסו לפייסבוק של “שביל הגרפיטי”:

https://www.facebook.com/grafftour/

אפשר גם ליצור קשר עם אורה בטלפון:

0506256381