קול השכחה/ כנרת אורן
“ריח המעמולים היה אותו ריח, המרקם אותו מרקם, אבל הטעם היה זר…ידעתי שמשהו לא בסדר עם אימא. העוגיות האלו, שהיו תמיד כמו חיבוק חם בימים קרים, כמו מכתב אהבה שנכתב בבצק, הפכו לתזכורת כואבת לעולם הולך ונעלם, לזיכרון מהאימא שהייתה לי ואיננה עוד. תזכורת מייאשת לכך שהזמן לא עוצר בשביל אף אחד, אפילו לא בשביל […]