“בשר וחלב” – הצגה שאי אפשר להישאר אדישים אליה
לפני כשבועיים הוזמנתי לפרימיירה של ההצגה “בשר וחלב“ במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.
המחזה, אותו כתב אמנון לוי, עוסק בזוג הורים מבוגרים לשתי תאומות- אחת רופאה בכירה ומוצלחת והשניה עובדת בניקיון ומתמודדת עם נכות. דוד, בנה של האחות הנכה, משתלט על דירה הנמצאת בבעלות המשפחה, ומסרב לפנותה עד שההורים המבוגרים ישנו את צוואתם, כך שהחלק שתקבל אמו יהיה גדול יותר מחלקה של אחותה. כל זה גורם לכעסים, לבעיות עבר לצוץ והמשפחה כמעט מתפרקת.
את זוג ההורים משחקים ג’יל בן דוד ואוולין הגואל. אלמה דישי משחקת את האחות ה”מוצלחת”, שמאורסת לעופר רוטנברג, שעושה תפקיד נהדר. את האחות הנכה משחקת יפית אסולין, שכל כך משכנעת בתפקיד, כך שאם לא הייתי יודעת אחרת, הייתי בטוחה שהמוגבלות שלה אמיתית לגמרי. שון אמסלם משחק את הנכד דוד, ומחיאות הכפיים הגדולות ביותר מגיעות לגילת אנקורי. וואו, תצוגת המשחק שלה פשוט גאונית. גילת אנקורי, שמשחקת בהצגה את הדודה של הארוס של האחות הרופאה (אני מקווה שהצלחתן לעקוב😊)- לגמרי גונבת את ההצגה, ועושה בית ספר למשחק לכל השאר. בהחלט מדובר באחת השחקניות הטובות ביותר בארץ לדעתי.
הבימוי של איציק כהן הוא לא פחות ממדויק. מינימליסטי, נקי, ומכבד – בעיקר את השחקנים, אבל גם אותנו כקהל. אמנם לא נכחתי בחזרות, אבל אני יכולה לנחש שהבימוי היה מהסוג הפחות מתערב שסומך על השחקנים. וזה, כשחקנית, סגנון הבימוי האהוב עלי.
ההצגה עצמה הייתה נהדרת. דרמטית, מעוררת הזדהות, עם הפוגות קומיות. ובעיקר- כל כך ישראלית.
אז כן – אני ממליצה. מכל הלב.
לכו לראות את “בשר וחלב”. תנו לעצמכן את הרגע הזה. מגיע לכן.
לרכישת כרטיסים לחצו כאן.