תיאטרון חדש קם בישראל: תיאטרון רמלה

כשסיפרתי לחברה, שאני נוסעת לרמלה לצפות בהצגה, היא חשבה לרגע שהיא לא שמעה טוב. רוב ההצגות שאני צופה בהן הן בתל אביב או בערים הגדולות האחרות. אבל בקרוב, כשתשמעו על מישהו שנוסע לרמלה כדי לצפות בהצגה, זה כבר לא יישמע מוזר. זכיתי להיות נוכחת באירוע, שהוא לא פחות מהיסטורי: השקת תיאטרון חדש בישראל: תיאטרון רמלה.

(לוגו תיאטרון רמלה. צילום: שירה מילר)

העיר רמלה מיתגה את עצמה בשנים האחרונות (בהובלת ראש העיר מיכאל וידל) כעיר רב תרבותית ורב גונית. כבר כמה שנים, שמתקיימים בעיר אירועי תרבות שונים (המפורסם בהם הוא פסטיבל רמלה עיר עולם, שמתקיים אחת לשנה). האירועים מושכים תיירים רבים לעיר. כעת הוחלט, כחלק מצמיחתה של העיר, להקים בה תיאטרון רפרטוארי: תיאטרון רמלה. התיאטרון מנוהל אמנותית על ידי יוסי ג’וז כהן, במאי שגדל והתחנך בעיר, וחלק גדול מהשחקנים הם תושבי העיר בעבר ו/או בהווה.

תיאטרון רמלה הוא התיאטרון היחיד בישראל, אשר מתוקצב כולו ע”י העירייה, ומקבל תמיכה של מפעל הפיס. מטרת התיאטרון היא לחבר בין חינוך לתרבות, להביא לידי ביטי את הייחודיות, הרב-תרבותיות והיצירתיות שבעיר ולהציב את העיר רמלה בשיח התרבותי ברמה הארצית כעיר יצירתית, המציגה שפת תיאטרון חדשנית.

הגענו אל היכל התרבות רמלה לאירוע השקת התיאטרון.

(השקת תיאטרון רמלה. צילום: צביקה מילר)

את פנינו קידמה להקת נגנים, שהכניסה אותנו לאווירה.

(להקה נהדרת, שניגנה מוזיקה אוריינטלית בהשקה. צילום: שירה מילר)

וכמובן כיבוד קל😊.

(המטעמים שקיבלו את פנינו בהשקת תיאטרון רמלה. צילום: שירה מילר)
(וכמובן שאי אפשר בלי מתוק. צילום: שירה מילר)

נכנסנו אל האולם, ולאחר כמה נאומים, צפינו בהצגת הבכורה העולמית למחזה “חיזו בטטה” על פי סיפור שכתב הסופר סמי ברדוגו (והמחיז רועי גורמזאנו).

ההצגה מספרת את סיפורה של חיזו בטטה, אם חד הורית, המגדלת את שני ילדיה, אדוארד ושמעון, בדירה קטנה. בפריפריה. למרות המשכורת הנמוכה, היא מצליחה לייצר בית חם ומלא אהבה.

(מתוך ההצגה “חיזו בטטה”. צילום: אור גפן)

ביום שבו מפוטרת חיזו בטטה מעבודתה, היא מאבדת אחיזה ומרקם החיים העדין שבנתה מתפורר. מצבה מידרדר למשבר נפשי, ושני ילדיה נקרעים בין הרצון לצאת מהפריפריה ולהגשים את עצמם לבין להשאר בבית ולעזור לאמם.

כשצפיתי בהצגה נעתי בין צחוק לדמע. בתפאורה מינימליסטית ופונקציונלית (בעיצובה של רות מילר) הצליחה חבורת השחקנים לשאוב אותנו לעולמם, ולהזדהות עם הקרע הזה שבין המימוש העצמי והעזרה לאם.

טל שדה, אשר מגלם את אדי, הבן הבכור של חיזו בטטה, מחזיק על כתפיו חלק גדול מההצגה, והוא עושה עבודה נהדרת. שרונה אלימלך (חיזו בטטה) מגלמת דמות של אישה פשוטה, שבמהלך ההצגה מאבדת אחיזה במציאות. התהליך שהיא עוברת בהצגה לא השאיר אף עין יבשה.

גם שאר השחקנים ( מתן און ימי, מאיר תמם, אמונה צבי לשם ודנה עדיקא) הצליחו לרגש, להצחיק ולעורר את הקהל להזדהות.

(שחקני ההצגה עם ראש העיר מיכאל וידל ובמאי ההצגה יוסי ג’וז כהן. צילום: אור גפן)

לדברי יוסי ג’וז כהן, שביים את ההצגה,”חיזו בטטה” נבחרה להיות זו שמשיקה את תיאטרון רמלה, מכיוון ש”היא שמה את הפריפריה במרכז, ומדגישה שדווקא כאן, במקומות המאתגרים, צומחים הדברים הטובים ביותר”.

המטרה בהקמת תיאטרון רמלה היא שיעמוד בשורה אחת עם שאר התיאטראות בישראל. כפי שהתרשמתי בערב ההשקה, אין שום סיבה שזה לא יקרה.

אז סעו לרמלה! יש שם אחלה תיאטרון😊.

לפרטים נוספים על תיאטרון רמלה:

https://www.facebook.com/RamleTheater